היבטים רגשיים חברתיים של הילד המחונן

הסיפור השלם של המחונן חושף יחד עם יכולות קוגניטיביות גבוהות ועיבוד שונה של מידע, היבטים של עוצמה ושל אינטנסיביות. לצד יכולות המתבטאות ברמה גבוהה, ניכרים גם צרכים, תחושות, רגשות ודמיון אשר עשויים לבוא לידי ביטוי בעוצמה ובאינטנסיביות גבוהות. דוברובסקי (1980-1902), פסיכיאטר, פסיכולוג, איש חינוך, שעסק בחקר מחוננים, זיהה חמישה תחומים בהם העוצמה המוגברת הזו יכולה לבוא לידי ביטוי.

חשוב לציין, שלא כל מחונן יחווה בהכרח את העוצמות המוגברות בכל אחד מהתחומים המפורטים.

חמשת התחומים שבהם העוצמה המוגברת אצל המחונן יכולה לבוא לידי ביטוי הם:

• התחום האינטלקטואלי:

יבוא אצל המחונן לידי ביטוי בצורך חזק בלמידה, בחיפוש אחרי ההבנה והאמת, בצורך מוגבר להשיג ידע, ובנטייה לחקור, לנסות ולפתור בעיות. כל אלו ייתכן שיופיעו בליווי שאילת שאלות והרבה

הסובבים את המחונן עשויים לחוות אצלו סקרנות בלתי נלאית ולהיטות ללמידה, שתיראנה מוגזמות.

המחונן אינו מתכוון להפריע לשגרה ולסדר. הוא קולט ומעבד גירויים באופן שונה מבני גילו, ושאילת השאלות הבלתי סופית, אינה ערעור על סמכות אלא ניסיון להבין ולרדת לחקר האמת, לפיכך רצוי לכבד את הצורך שלו בחיפוש אחר ההבנה והאמת ולעזור לו לחפש תשובות לשאלותיו

• תחום הפסיכומוטורי:

יכול להתבטא אצל המחונן בצורך בתזוזה ובתנועתיות בלתי פוסקות. הדבר נובע מעוררות מוגברת של מערכת העצבים והשרירים. לעיתים המחוננים ידברו מהר וילוו את שטף דיבורם בתנועות גוף. ההתלהבות שלהם יכולה להתפרש כמוגזמת, כנדנוד או כחוסר מנוחה ולעייף את הסביבה. הדבר אינו נובע בהכרח מהיפראקטיביות, ובטח שלא מרצון להציק.

• תחום הדמיון

יכול לבוא לידי ביטוי בפעילות מוגברת אצל המחונן. הדמיון של המחונן יכול להיות מפותח מאוד ועשיר באסוציאציות, בחיבורים ובהקשרים. המציאות והדמיון עשויים להתערבב במחשבתו. התלמיד המחונן עשוי להתקשות להתמקד בלימודים שאינם משלבים יצירה ודמיון. הוא עשוי לצייר או לעסוק בדברים אחרים במקום להשתתף בשיעור. הדבר אינו נובע מחוסר תשומת לב, מרצון להתנגד לנעשה, מחוסר נכונות להכוונה, מזלזול או מעצלנות.

• בתחום התחושתי:

המחונן עשוי לחוות כל דבר באמצעות חושיו בעוצמה רבה. המחונן יכול להיות בעל חוויה חושית עשירה ומוגברת בהשוואה לאדם הממוצע, היכולה להיות מהנה מאוד עבורו. עם זאת, רגישותו הגבוהה יכולה להביא לחוויה חזקה מאוד עד כדי אי-נוחות כגון, צלילים שיפריעו לו, ריחות שיסיחו את דעתו, גירויים שיחוש בעור או בגוף. אין מדובר בחוסר בגרות, במשחק או בהעמדת פנים. המחונן באמת חווה את הדברים בעוצמות חזקות. נסה ליצור סביבה נוחה בלא יותר מדי גירויים, לעודד אותו לזהות מה מציק לו, ולבנות תפריט של אפשרויות להתמודדות.

לפיכך ננסה ליצור עבורו סביבה נוחה בלא יותר מדי גירויים, לעודד אותו לזהות מה מציק לו, ולבנות תפריט של אפשרויות להתמודדות

• בתחום הרגשי:

המחונן עשוי לחוש באופן עמוק כל דבר שקורה. רגשותיו יכולים להיות מוקצנים ומורכבים לעיתים עד כדי תגובות פיזיות (מכאובים ואף דכדוך). לדוגמה, ידיעות חדשותיות יכולות להשפיע עליו יותר מאשר על האדם הממוצע. הוא יכול לגלות חמלה, אמפתיה ורגישות מוגברות במערכות יחסים, אך בד בבד הוא עשוי להלאות ולעייף את הסובבים אותו עם עומק הרגשות המציפים אותו. המחונן באמת חווה את הדברים בעוצמות חזקות, וזוהי אינה הצגה או משחק. הרגש המוגזם משקף את החוויה שהוא עובר. לפיכך קבלה והכלה של הרגשות על אף עוצמתם, ובמידת האפשר סיוע בזיהוי האפשרות למצב שבו עשויה להופיע התגובה הרגשית העוצמתית ובהכנה לקראתה.

לסיום נאמר ש"זרעי ההצלחה אומנם טמונים בראש וראשונה באדם עצמו, אולם נביטתם תלויה במידה רבה גם ביחסי הגומלין הנרקמים בין האדם לסביבתו. סביבה מטפחת, המאפשרת תנאים לנביטה היא סביבה המכירה והמוקירה את השונות, ובאופן פרדוקסלי מאפשרת ויסות והסתגלות דווקא על ידי מתן ביטוי והכרה בייחודיות" (אלין קשטכר, 2011, "המחונן במעגלי השייכות").

ואנו, אנשי החינוך, חלק משמעותי מסביבתו של המחונן, המשפיעים על סביבת הנביטה שלו.