דבר המנהל - בי"סמארט, המרכז למחוננים ומצטיינים יבנה:
בשנת 2003, תמי בן שבת, שהקימה את מרכז המחוננים ביבנה, ביקשה ממני להגיע ולהצטרף כמורה לתהליך ההתנעה של המרכז. אז עוד הייתי וטרינר במשרה מלאה. באותה שנה אריק שרון זכה בבחירות, אילן רמון נספה באסון מעבורת החלל קולומביה וירוס קורנה היה וירוס של עופות (כן אנחנו הווטרינרים היינו החלוצים והרופאים של בני אדם גנבו מאתנו לאחרונה את הבכורה המפוקפקת).התפיסה שלי בעולם הרפואי של חיות המחמד הייתה ש"חתולים הם לא כלבים קטנים", ומהר מאוד זיהיתי את התבנית הזו גם בהוראת המחוננים. עוד נחזור לזה בהמשך.
בשנת 2012 המרכז היה אחד ממספר מרכזים שהובילו שינוי בתפיסות הפדגוגיות באגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים.
מאז ועד עצם היום הזה חלק מה- DNA של המרכז כולל שיתופי פעולה בין מורים ושימוש במגוון פדגוגיות קונסטרוקטיביסטיות.
השנה סגרתי מעגל והייתי למנהל המרכז. יש שיגידו שבחרתי לי שנה לא פשוטה להתחיל לנהל מרכז, אבל מבחינתי התקופה היא מרגשת, יצירתית ומהפכנית.בשנה האחרונה המרכז המשיך את פועלו על פי המתווה שהה קיים בשנים האחרונות, ובמקביל מינואר האחרון צוות המרכז ואני נמצאים בתהליך אינטרוספקטיבי (של התבוננות פנימית) בו אנו בוחנים את פועלנו ביחס למטרות האגף ולתפיסת הזהות שלנו כמרכז.
הקורונה תפסה אותנו באמצע הדרך והוסיפה זוויות חדשות.
במהלך תקופת הקורונה עסקנו במגוון התנסויות של למידה מרחוק. היתה זו התנסות ראשונה לרוב המורים ובטח לתלמידים. היינו צריכים להתנהל במצב משתנה של חוסר וודאות ולנוע ממצב של למידה מרחוק למצב של חזרה לעבודה במרכז בתנאי התו הסגול.לקראת השנה הקרובה אנו נערכים ל-3 תרחישים אפשריים (למידה פנים מול פנים, למידה מרחוק ולמידה היברידית).
אם נחזור לתפיסתי, ש"חתולים הם לא כלבים קטנים" - אולי זה נשמע לא כל כך טוב כדימוי ואף כהסתכלות אליטיסטית על אוכלוסיית המחוננים, אבל בפועל (מחקרית ומעשית) לאוכלוסיית המחוננים צרכים ייחודיים הן ברמה הקוגניטיבית והן ברמה הרגשית.
הוראת תלמידים מחוננים הינה התמחות מקצועית. היא דורשת מגוון יכולות קוגניטיביות ורגשיות וגם עיסוק מתמיד במחקר, אינטרוספקציה ולמידה מתמדת.
לתפיסתי, כיום, יותר מבכל תקופה אחרת, יש חשיבות רבה לקיום המרכז כאי של שפיות עבור ילדיכם. וכמקום שיכיל פרמטרים כמו המפגש (גם אם הוא מרחוק) עם קבוצת השווים, מורים/מנחים בעלי שיעור קומה ותכונות המאפשרות להם להיות מבוגרים משמעותיים עבור ילדכם ללא קשר לתחומי העניין אותם הם מעבירים, אתגרים קוגניטיביים ועיסוק במגוון מיומנויות והרגלי חשיבה שהמרכז מקנה, ובעיקר תחושה של "בית"- של שייכות ושל הבנה שיש מקום שבו רואים אותי באמת ויודעים גם להבין אותי.
אז איפה החלק שלכם בכל הסיפור הזה?
ראשית, בתקופה הקרובה אני מתכוון להקים את הנהגת ההורים. חשוב לי לחזק את הדיאלוג ואת הקשר אתכם ולהיעזר באוכלוסיה איכותית של הורים לקידום המרכז כבית וכעוגן רגשי וקוגניטיבי לאוכלוסיית המחוננים.
שנית, אנו עומדים בפני שנה לא פשוטה. קשה לחזות כיצד תראה הלמידה במרכז ואני מניח שהיא תתקיים באופן היברידי, חלקה מרחוק וחלקה פנים מול פנים. אנחנו כמובן נערכים לכל התרחישים ולמעשה במקום לצאת לחופש צוות המורים משתלם באמצעים דיגיטליים ומפתח כלים ללמידה מרחוק.
אנחנו זקוקים לכם כעוגן עבור הילדים, צריכים אתכם כדי שתחזקו את השורות, תתמכו בילדים, תוודאו שהם נכנסים לשיעורים גם אם הלמידה תתקיים מרחוק, תעדכנו במידה ויש קשיים כדי שאסתי היועצת ואני נוכל לסייע.
ובעיקר תשמרו על תחושת סולידריות והמשכיות.
